מי אני

קצת על עצמי: אני נשואה לאהובי גידוש (גידי) ואמא לשלושה בנים מהממיםםםםם שתפגשו אותם כמעט באופן קבוע בפוסטים שלי – אדיר (אדירוש), נאור (חורצ’ק) ונוב (נוביק). אדירוש, הבן הבכור שלי נשוי למיכלי המקסימה ולשניהם יש את פנונה (רביד) המטריפה.

את האהבה שלי לאפיה גיליתי בגיל 16 אחרי שאפיתי עוגת גבינה ותותים די מורכבת מספר שהיה לנו בבית: “עוגות גבינה” של רות סירקיס. העוגה יצאה מושלמת (יחסית לנערה שמעולם לא אפתה זו הייתה הצלחה כבירה). כולם התלהבו  והתלקקו ומאז התפקיד הקבוע שלי בבית היה לאפות כל יום חמישי עוגה לשבת וזה בתנאי שמישהו אחר מדיח את הכלים 🙂

 הייתי פותחת את התנ”ך של האפייה באותה תקופה – “עוגות לכל עת” של נירה שויאר, מכינה רשימת מצרכים לאמא שלי שהייתה די מבסוטית מזה שהורדתי מעליה את נטל האפייה ונכנסת בשמחה וששון כל יום חמישי לשעת יצירה במטבח.

בניגוד לבשלנים ואופים אחרים, אני לא גדלתי ליד או מתחת לשום סינר של אף אחד-לא של אמא ולא של סבתא ולמען האמת תיעבתי את המטבח והתרחקתי ממנו. כמי שנולדה וגדלה למשפחה מרוקאית מרובת ילדים, כל היום שלנו סבב סביב אוכל. אני אהבתי מאוד לאכול אבל בזה הסתכם בערך הקשר שלי למטבח. אין לי מושג מה היה אותו דבר שמשך אותי באותו יום חמישי לאפות את אותה עוגת גבינה ותותים שגרמה לי להתאהב קשות באפייה ולהתמכר להרגשת הסיפוק שיש בכל פעם שמשהו הצליח לי.

לבשל התחלתי רק אחרי שנישאתי לאהובי והחצי השני שלי עד היום. כאיש צבא קבע הוא נשלח לשרת במצפה רמון הרחוקה. ארזנו את מעט הציוד שהיה לנו, תינוק בן חודשיים ועברנו לעיירה הדרומית שכוחת האל. לא אלאה אתכם בסיפורים על התאקלמות שארכה שלוש שנים (!), על געגועים אינסופיים למשפחה ועל הקושי האדיר (תרתי משמע) שהיה לי בגידול ילד ראשון לבד ורחוק מהמשפחה, אלא רק על הגעגועים העזים לאוכל של אמא שהייתי כל כך רגילה לאכול כל צהריים בבית ילדותי. הגעגועים העצומים למשפחה, לתבשילים הביתיים ולריחות של בית, הובילו אותי למטבח בניסיון לשחזר את המאכלים שהייתי רגילה לאכול בבית.  חסרת כל ידע, הבנה או ניסיון בסיסי בבישול אימצתי לי את ספר “הבישול המרוקאי” ודבקתי במתכונים באדיקות. משפט שחרוט לי עד היום הוא משפט שאמר חמי ז”ל לבעלי: איך תתחתן איתה ואפילו חביתה היא לא יודעת להכין. מה תאכל?? כן, גבר מרוקאי שרק דאג לבן שלו וחבל שנפטר שנתיים אחרי שנישאנו ולא זכה לראות את הבן שלו שבע ומרוצה 🙂 🙂

נחזור לספר המרוקאי-  אני חייבת לציין שכל מה שהכנתי משם הצליח בגדול והיה זהה בדיוק לטעמים שהכרתי בבית. עם הזמן קיבלתי ביטחון, בעיקר בשל התגובות החיוביות וניסיתי יותר ויותר מתכונים חדשים ומורכבים עד שלמדתי את כל רזי הבישול והאפייה המרוקאים. היום אני פתוחה ואוהבת לבשל ולטעום מאכלים מכל העדות.

את כל המתכונים שאני מעלה לבלוג אני מכינה לבני המשפחה האהובים שלי ולחברים. אני מעלה מתכון רק כאשר אני בטוחה שהוא מדויק וברור להכנה. על מנת למנוע אי הבנות וחוסר התאמה, כל הכמויות נמדדות בכוסות וכפות מדידה אוניברסליים ואני יותר מממליצה לקנות משקל פשוט וסט של כוסות וכפות מדידה. לכל מתכון אני מצרפת את כל הטיפים הכי קטנים על מנת שיצליח ואני מבטיחה שאם תיצמדו למתכון ולהוראות ההכנה תקצרו הצלחה ומחמאות מהסובבים אתכם.

אני אשמח מאוד אם תירשמו לעדכונים בבלוג ובכל פעם שאעלה מתכון חדש תקבלו אותו ישירות לאימייל שלכם. בצד שמאל בבלוג יש את תיבת ההרשמה, כל מה שצריך זה להכניס את המייל שלכם ולאשר את הלינק שיישלח אליכם למייל. זהו! כך תהיו רשומים לעדכונים מהבלוג ובכל פעם שאפרסם מתכון אתם תהיו הראשונים לקבלו.

כדאי לכם גם לעקוב אחריי  באינסטגרם כי דברים שרואים משם לא רואים מכאן. שם המשתמש שלי באינסטגרם: yehudit_aviv (לחיצה על השם ואתם שם).

מקווה מאוד שתהנו ותרוצו לספר לחבר’ה 🙂