מרק כתום סמיך והכרזה על פתיחת עונת המרקים

אני לא אדם של חורף אבל אם יש משהו שהוא חיובי בעונה הזו זה המרקים. אני מתה על מרקים ובעיקר את הסמיכים העשירים שמשביעים כמו ארוחה דשנה. עד לפני לא כל כך הרבה שנים ממש סבלתי מהחורף וגשמים לא רק שלא עשו לי את זה, הם ממש דיכאו אותי. לא באמת דיכאון אמיתי אבל ברמה שאם היה יום סגרירי אז מצב הרוח שלי היה סגרירי וכשרק הייתה יוצאת השמש מייד הייתי זורחת בדיוק כמוה. בתור נערה, בקייץ, הים היה החבר הכי טוב שלי והייתי מבלה שעות על גבי שעות על החוף, הייתי שוחה קילומטרים לתוך הים בלי פחד, הייתי קופצת ראש ממצוקים גבוהים בתקופת בניית שוברי הגלים. היום ברור לי שזה היה מסוכן מאוד אבל בתור נערה מי בכלל חשב על סכנות למיניהן. התיכון שלמדתי בו היה במרחק חמש דקות הליכה מהים כך שאתם בטח יכולים לתאר לכם שחלק גדול מתקופת הלימודים ביליתי  עם החבר’ה ב….כן, בים 🙂

מגורים של 18 שנה במצפה רמון הרחוקה, הרחיקו אותי מאהבתי ולאט לאט התרחקתי ממנו עד שכבר לא הגעתי אליו כמעט בכלל. האהבה לים התחלפה לה באהבה למטבח – לבישולים ולאפייה ועד היום אני נגועה בחיידק הממכר הזה ולמרות שכמעט כל יום שישי אני מחליטה ש”היום אני לא מבשלת כלום” או “היום אני יוצאת לי לטייל”, אני מוצאת את עצמי במטבח בין הבישולים, האפייה והמצלמה עד כמעט כניסת שבת אבל נהנית מכל רגע ורגע. בשנים האחרונות למדתי ליהנות מצלילי הגשם המטפטף ואני אפילו מוצאת את עצמי מחכה שיירד גשם בשבת כדי שאוכל לרבוץ לי כל היום במיטה ולחרוש על כל הסדרות והסרטים שתכננתי לראות ולא הספקתי.

כולם אצלי בבית אוהבים מאוד מרקים ובמיוחד את הסמיכים האלה, הקטיפתיים. בחול המועד סוכות באופן ספונטני לחלוטין טסנו החצי ואני לבוקרשט. מזג האוויר היה ביומיים הראשונים גשום, הגשם לא הפסיק לטפטף במשך יומיים רצוף ומצאנו את עצמנו מטיילים ומידי פעם מחפשים מקום מפלט מהגשם ולוגמים מרקים מקומיים טעימים. כל המרקים היו טעימים בטירוף ומה שהכי בלט לי זה הטעם המאוד ברור של ירקות טריים ורעננים שנכנסו למרק. כל המרקים מוגשים עם קרוטונים שמכינים במקום משאריות לחם או פנקייקים קטנים. אז נכון שהאווירה והחופשה עושה את האוכל הרבה יותר טעים, אבל שגרה זה דבר מבורך וחיכיתי לגשם הראשון כדי להכין את המרק הכתום הקטיפתי הטעים הזה, אז רשמית אני מכריזה על פתיחת עונת המרקים…לכו על זה.

מרק כתום סמיך וקטיפתי

חומרים לסיר בינוני

• ½1 ק”ג דלעת
• ½1 כוסות עדשים כתומות
• ¼ כוס שמן זית
• 2 בצלים גדולים
• ½1 ליטר מים
• מלח
• 1/4 כפית פלפל שחור

אופציה (לא חובה) – חופן כוסברה קצוצה

אופן הכנה

1. שוטפים את הדלעת, קולפים וחותכים לקוביות קטנות בגודל 1*1 ס”מ.
2. שוטפים את העדשים ומסננים.
3. מחממים שמן בסיר שמתאים למרק.
4. קולפים את הבצלים וקוצצים לקוביות קטנות, מטגנים עד להזהבה.
5. ממנמיכים את הלהבה ומוסיפים את קוביות הדלעת. מכסים את הסיר ומאדים את הדלעת כחצי שעה עד שהיא מתרככת. מידי פעם מערבבים (הפעולה הזו גם משחררת את הטעמים של הדלעת).
6. מוסיפים את העדשים וממשיכים לאדות ומידי פעם לערבב.
7. מוסיפים את המים ומבשלים 30-40 דקות עד שהעדשים מתרככות מאוד וחלק מהנוזלים מתאדים ומצטמצמים.
8. טוחנים עם בלנדר מוט את המרק, מתבלים במלח ופלפל שחור וממשיכים לבשל על להבה בינונית עוד 10-15 דקות,  עד שהמרק מסמיך לרמת סמיכות שאתם אוהבים. אפשר להוסיף כוסברה קצוצה ולבשל עוד 5 דקות.
9. אפשר להגיש עם קרוטונים שמכינים לבד, עם שמנת חמוצה או עם זרזיף של שמן זית.

היכנסו כאן לכל מתכוני המרקים שלי

להדפסה